<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימנים צ"ט—ק"ג</h1>
<h2>דף יד.</h2>
ונשאל הגאון ר' יצחק ז"ל. הפשרה אינה מתקיימת אלא בקניין כמו שאמרו [סנהדרין ו' ע"א] פשרה צריכה קניין, אבל מחילה שאינה כדרך פשרה אינה צריכה קניין לפי שהוא תחת יד הנמחל ולא מיחסרא משיכה ואפי' אתם עדי אינה צריכה ולא הוצרכו עדים אלא לכופר כמו שאמרו [קידושין ס"ה ע"ב] לא איברו שהדי אלא לשקרי. ונשאל תו כל המעשה שיהיה במושב ב"ד כגון פשרה ומחילה וכיוצא בה אם לא הזכיר בה לא קניין ולא עידות כיון שנעשית במושב ב"ד קיימת או דילמ' אין למושב ב"ד הועלה [תועלת] אלא להודאה בלבד. תשובה. כבר השבנו לך בתשובה שאין הפשרה מתקיימת אלא בקניין ואין למושב ב"ד הועלה אלא בהודאה שאינה צריכה לא קניין ולא אתם עידי. ונשאל תו ראובן נתחייב לשמעון שבועה ותלה עצמו באחד מן השרים ולא יכול שמעון להשביעו עמד אביו של ראובן ואמ' לשמעון אני אעשה עמך פשרה בשביל בני מיד עמד שמעון ומסר מודעא אצל שני עדים ואמ' להן דעו שאני עושה פשרה זו עם אביו שלראובן אלא באונס. יודיענו רבינו אם הפשרה קיימת או המודעא. תשובה. אם נתברר אצל העדים אונסו שלשמעון הרי המודעא קיימת והפשרה בטלה אבל יכול אביו שלראובן לומ' לשמעון תן לי הממון שנתתי לך בפשרה זו שהרי הפשרה בטלה ולאחר כן תרד עם בני לדין. ונשאל תו ראובן נתחייבה לו שבועה על שמעון וקנה ממנו שמעון את השבועה ונתן לו מקצת הממון שטוען על דרך פשרה שלא ישבע והעידו לו על עצמו בכך ולאחר כן נתגלה לראובן ראייה באותו ממון כולו פשרה זו קיימת או לא. תשובה. פשרה זו בטלה מפני שכשמכר ראובן את השבועה היה שמעון מחויב בה אבל עכשיו שהביא ראייה בממון (ה)שבועה אין כאן מכירת שבועה אין כאן והפשרה בטלה. אבל אילו עשו פשרה כתיקנה ולא הזכירו השבועה הפשרה קיימת דאמ' [ב"ב ל' ע"ב] עביד איניש דזבין דיניה. ונשאל תו על מי שתבע את חבירו בממון וחייבוהו ב"ד שבועה חמורה ועשו ביניהן פשרה משום השבועה ולאחר כן חזר בו ב"ד ואמ' הוראה זו בטעות (זו) היתה ואין נתבע זה מתחייב אלא חרם סתם. היש לחזור באותה (שבועה) [פשרה] או לא. תשובה. יש לחזור באותה פשרה שאילו היה יודע שאין עליו שבועה לא היה עושה פשרה והוה ליה קניין בטעות וכל קניין בטעות חוזר כמעשה דהנהו גינאי [גיטין י"ד ע"א].
